גזר דין בתיק ת"פ 47988-11-11

הנאשם הובא לדין בגין העבירות הבאות:

חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329 (א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: " החוק"); הפקרה אחרי פגיעה, עבירה לפי סעיף 64א(ב)(ג) לפקודת התעבורה, [נוסח חדש], תשכ"א - 1961 (להלן: " הפקודה"); נהיגה במהירות מופרזת, עבירה לפי תקנה 54 לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961 (להלן: " התקנות") ביחד עם סעיף 68 לפקודה וסעיף 62 לאותה פקודה; עבירה של סירוב לבדיקת שכרות, לפי סעיף 64 ד(א) לפקודה; הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק; החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א)(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג - 1973 (להלן: " פקודת הסמים"); עבירה של החזקת כלי המשמש לצריכת סם, עבירה לפי סעיף 10 סיפא לפקודת הסמים; נהיגה ללא רשיון נהיגה, עבירה לפי סעיף 10 (א) לפקודה; חובת פוליסה, עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) תש"ל - 1970 (להלן: " פקודת הבטוח") ועבירה של אי ציות לרמזור אדום, עבירה לפי תקנה 22 (א) ו-(ב) לתקנות ביחד עם סעיפים 68 ו-62 (8) לפקודה.

הרקע להבאת הנאשם לדין הוא אירוע שהתרחש ביום 11.11.11 בשעה 02:15 עת נהג ברכב מסוג פורד (להלן: " הרכב") ברחוב הגעתון בנהריה ויצא מכוון מערב לכוון מזרח. לצידו של הנאשם ישב ברכב נוסע נוסף (להלן: " הנוסע"). הנאשם נהג ברכב כשאין ברשותו רשיון נהיגה תקף ומעולם לא ניתן לו רשיון לנהוג ומבלי שהיתה לו או למישהו אחר פוליסת בטוח בת תוקף.

עובר לנהיגת הרכב שתה הנאשם משקה משכר בחוף הים בנהריה. תוך כדי נהיגת הרכב ובהגיע הנאשם לצומת הרחובות הגעתון - ויצמן, המשיך בנסיעה וחצה את הצומת (להלן: " הצומת הראשון"), בניגוד לאור האדום שהיה ברמזור בכוון נסיעתו. אחרי הנאשם נסעה ניידת משטרה שבה שני שוטרים לבושים במדי משטרה ואורותיה הכחולים מהבהבים ופועלים. השוטרים שהבחינו בנאשם חוצה את הצומת בניגוד לאור האדום התקרבו לעברו ועצרו במקביל לרכבו שעצר בצומת הרחובות הגעתון - הרצל (להלן: " הצומת השני"), משום שברמזור היה אור אדום.

שוטר אחד פנה לנאשם כדי לברר מדוע הוא חצה את הצומת הראשון באור אדום ולקבל ממנו את פרטיו, השוטר חשד כי הפרטים שמסר הנאשם אינם נכונים והורה לו לעצור את רכבו אחרי הצומת השני. משהתחלף האור ברמזור לירוק החל הנאשם להימלט מהשוטרים בנסיעה מהירה בכוונה למנוע את עיכובו. השוטרים דווחו בקשר המשטרתי על המלטות הנאשם וביקשו עזרה וסיוע בחסימת הרכב.

הנאשם המשיך בנסיעה מהירה ברחוב הגעתון עד שהגיע לרחוב גדוד 21 (כביש 4), שם פנה ימינה ונסע דרומה כשהוא נוהג במהירות מופרזת. בהגיע הנאשם לצומת הסמוך לקניון נהריה, האור ברמזור היה אדום. באותה עת נכנסו לצומת מכוון דרום לכוון מערב כלי רכב וביניהם רכב מסוג רנו ורכב מסוג פורד פוקוס, כשהאור ברמזור בכוון נסיעתם היה ירוק.  הנאשם  לא עצר ברמזור האדום שבכוון נסיעתו, המשיך את הנסיעה לתוך הצומת במטרה להימלט, התנגש בדופן ימין של הרנו וחסם את דרכו של הפוקוס שהתנגש בחלק האחורי שמאלי של רכב הנאשם. אירוע זה ייקרא להלן : " התאונה".

כתוצאה מהתאונה נחבל בגופו נהג הרנו (להלן: " המתלונן") חבלות חמורות ובעיקר בראשו ובחזהו, הובהל לבית חולים כשהוא מחוסר הכרה שם אושפז ונותח. כמו כן, נחבל בגופו הנוסע שישב ברכב הנאשם וסבל משבר רוחבי בעצם הזרוע הימנית.

אחרי התאונה יצא הנאשם מהרכב ונמלט בריצה מהמקום לכוון מערב, מבלי שיזעיק עזרה.

השוטרים שהגיעו בעקבותיו הבחינו בו כשהוא נמלט והחלו במרדף אחריו. השוטרים עצרו אותו בקרבת מקום. בחיפוש שנערך על גופו של הנאשם נמצא סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 1.34 גרם אותו החזיק ללא היתר כדין ובחיפוש ברכב נמצא כלי לצריכת סם מסוכן (באנג), אותו החזיק הנאשם ללא היתר כדין. הנאשם סרב להבדק, עפ"י דרישת קצין משטרה ולא הסכים לתת דגימת דם או שתן לשם בדיקת רמת ריכוז אלכוהול או הסם בגופו.

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום והתיק נקבע לשמיעת ראיות, אולם בישיבה מיום 14.2.12 ביקש לחזור בו מכפירתו ולהודות בעובדות כתב האישום כשהצדדים מודיעים על הגעתם להסדר טעון שהוגש לבית המשפט וסומן באות א'.

הנאשם הורשע על סמך הודאתו בעובדות כתב האישום וזאת לאחר שהתיר לו בית המשפט לחזור בו מכפירתו. מהסדר הטעון עולה כי הוסכם בין הצדדים שבית המשפט יתבקש להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה של 4.5 שנים כאשר לענין יתר רכיבי הענישה - הטעון יהיה חופשי.

בית המשפט הסביר לנאשם הן בשפה הערבית והן בשפה העברית שאינו כפוף להסדר הטעון.

ב"כ המאשימה הגיש תעודה רפואית של המתלונן והעידה מטעמה את אימו של המתלונן ואת אחותו שתיארו את המתלונן כבחור צעיר, מוכשר, חיובי ביותר, אוהב את החיים וממלא חלק חשוב במשפחה, אך ובצער רב התאונה גרמה לו נזק חמור ושינתה את מהלך חייו. עוד תיארו את הסבל הרב שעברה המשפחה והמתלונן בעקבות התאונה.

ב"כ המאשימה ביקש לכבד את הסדר הטיעון והדגיש כי הסדר הטיעון נחתם לאחר שקילת כל השיקולים הנדרשים. לטעמו עונש המאסר בפועל המוסכם הינו עונש שעומד במתחם הסבירות, מתאים לפסיקה הקיימת היום ומתחשב בנסיבות האירוע. המאשימה סבורה כי חובה על בית המשפט להחמיר עם הנאשם ברכיבי הענישה הנוספים ולהטיל עליו פסילה מלקבל  או להחזיק רשיון נהיגה לצמיתות, מאסר מותנה בגין נהיגה בפסילה, קנס ופיצוי למתלונן.

ב"כ הנאשם העיד מטעמו את אביו של הנאשם כעד אופי. האב תיאר את משפחתו, הרקע שלה, תרומתה למדינה, כמי ששרת בצבא כמו רבים מבני משפחתו. האב סיפר על אובדן בן בתאונת דרכים ואח שנפצע בשירותו הצבאי. האב הביע הזדהותו עם משפחת המתלונן, ביקש ממנה סליחה ואיחל למתלונן החלמה מהירה ושלמה. האב ביקש להתחשב בבנו הנאשם ולהקל בעונשו.

ב"כ הנאשם הפנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם, בהיותו בחור צעיר, בן 24, מצוי במעצר כמעט 4 חודשים, לחובתו 3 הרשעת קודמות וזו מעורבותו הראשונה בתאונת דרכים. ציין כי הנאשם הודה, לקח אחריות מוחלטת על מעשיו והביע חרטה כנה.

ב"כ הנאשם איחל החלמה מהירה למתלונן והדגיש את חרטת הנאשם, צערו וכאבו על הפגיעה במתלונן.

באשר לעבירה של הפקרה לאחר פגיעה, ציין ב"כ הנאשם כי במקרה דנן, עבירה זו ומבלי להקל ראש בה, נמצאת במדרג הנמוך, זאת הואיל ומדובר בעזיבת המקום כשרכבי המשטרה הגיעו למקום ובמצב זה כוחות החילוץ כבר היו במקום התאונה. עוד  טען כי לא היה מרדף תוך סיכון עוברי אורח.

לעניין הפסילה, סבור הסנגור כי פסילת הנאשם לצמיתות תחטיא את תכלית הענישה הן לאור נסיבות המקרה והן לאור האינטרס הציבורי. לטענתו, פסילה לצמיתות תקשה על הנאשם לחזור למסלול נורמטיבי, למעגל העבודה  ולדרך הנכונה. הסנגור הפנה לפסיקה וציין כי בעבירות דומות הטילו בתי משפט עונשי פסילה בפועל  שנעו בין 6 עד 10 שנות פסילה.